המפתח להצלחה – נחישות

עופר בר יהודה

מדד ההצלחה אינו נקבע לפי מספר התארים שאנו מחזיקים או לפי מספר האפסים שנוספו לחשבונות הבנק שלנו. הדחף להשיג הצלחה בחיים הוא המטרה של כל אדם בודד, אך המשמעות האמיתית של הצלחה אינה קבועה. אדם יכול להיקרא מצליח במובן האמיתי רק כאשר הוא מעורר השראה בחתך רוחב של אנשים לאורך חייו ואפילו לאחר המוות. אני מאמין בתוקף שאין קיצור דרך להצלחה. נדרשת עבודה קשה, התמדה וכמובן שהכי חיוני מכולם, נחישות. נחישות במונח רחב יותר יכולה להיות מוסברת כמניע או הלך הרוח שאדם אוחז בחוזקה בלבו, מציב את המטרה וישרה עם סדרי עדיפויות ברורים ופועל ללא לאות להשגתה. כשאדם נחוש לעשות משהו ועובד קשה כדי להשיג את המטרה הזו, זה כמעט בלתי אפשרי שמישהו ישבור או לערער את ה"להט" הזה. המחיר האמיתי של הצלחה הוא נחישות. קולין פאוול אמר פעם, "חלום לא הופך למציאות באמצעות קסם, הוא דורש זיעה, נחישות ועבודה קשה". נחישות והתמדה הן שתי התכונות הנפוצות שאנו יכולים למצוא בכל אדם מצליח.

נפגשתי לא מזמן עם עופר בר יהודה, מחבר הספר ציונות על רגל וחצי ושאלתי אותו על אותו מבצע הירואי לחילוץ המיג הסורי מלבנון במהלך מלחמת לבנון הראשונה בעקבות קריאתי את הכתבה עופר בר יהודה והמיג הסורי. מאחורי הסיפור מסתתרת נחישות מרשימה ביותר לעמוד במשימה שהייתה כרוכה באתגרים מקצועיים, סיכון מבצעי והיתקלות ממשית בכוחות האויב, ושאלתי את עצמי-

מה הן התכונות האישיותיות הנדרשות בכדי לעמוד במשימה כה מסוכנת ?

הדרך להשגת הצלחה אף פעם אינה קלה; מכשולים למכביר, לעתים קרובות אנו נתקלים במצבים לא נעימים רבים. בהקשר של היום, זה לא נדיר שיש פחד עמוק מכישלון, פחד להיות ממוצע ולא להיות מסוגל להוכיח את עצמו לעולם. כולנו רוצים לעשות טוב יותר בחיים, טוב יותר מחברינו, אויבינו ועמיתינו, ובאמצע מירוץ העכברים הזה, לעתים קרובות אנו נופלים במלכודת של חרדה ודיכאון. אנחנו כל הזמן מתחרים עם מישהו או אחר ובתוכו, אנחנו שוכחים לחיות חיים משלנו. אין שום דבר רע בלהיות תחרותי, אבל זה הופך לאיים כאשר זה גובה מחיר מהחיים. המדיה החברתית משחקת כאן תפקיד מכריע. רוב הזמן, אנשים נכנסים לדיכאון וחסרי ביטחון לראות מה אחרים עושים, ולא מבינים שאף אחד לא מפרסם את הכישלונות שלהם באתרי רשתות חברתיות.

 

אף אחד לא יכול להגיע להצלחה בלי לעבור כישלונות. כל יום הוא הזדמנות חדשה לעשות

עצמנו בני אדם טובים יותר. אין טעם להיות עשיר ומצליח אם אין לו את הבסיס

ערכים מוסריים.

 

אילון מאסק, סטיב ג'ובס, דירובהאי אמבאני, אופרה ווינפרי, ראטן טאטה וכו', הם מי שהם היום רק בגלל הנחישות שהייתה להם, הגישה של 'לעולם אל תשחרר' היא שהפכה אותם למצליחים כל כך. החל את הקריירה המוקדמת שלו כפקיד משלוחים, דירובהאי אמבאני המנוח הגיע לתפקיד של אחד האנשים העשירים ביותר בארצנו וזוכה גם להקמת כת ההון בהודו.

סטארבקס הוא שם גדול היום; הקפה שלו מפורסם בעולם, אבל לא הרבה אנשים יודעים שהמייסד הווארד שולץ גדל במשפחה ענייה, לא היו לו משאבים או עושר בילדותו. גיטה גופינאת הייתה בחדשות לאחרונה כשמונתה לכלכלנית הראשית של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) באוקטובר 2018. היא בולטת כגברת הודית צעירה, נועזת ודינאמית עצמאית ומהווה השראה לנערות צעירות בהודו ובעולם, במיוחד במדינה כמו הודו שבה עדיין מביטים בזלזול בנשים, הריגת עוברים נשית עדיין נפוצה באזורים מסוימים ואנשים עדיין מעדיפים ללדת ילד במקום בת. האירוניה בהיותם הודים שלחו לוויין לירח, אך הממשלה עדיין צריכה ליישם תוכניות כמו "Beti Bechao Beti Padhao" (להצלת עוברות ממוות בידי ההורים בשל המגדר אליו הן שייכות) בקנה מידה גדול. אלו הן רק כמה דוגמאות; יש הרבה אנשים שהתחילו מאפס וטיפסו בסולם ההצלחה ולא הסתכלו לאחור.

 

הצלחה, אני מאמין, היא תהליך הדרגתי. לא מדובר בתוצאות אלא במאמצים שאנו משקיעים. אכן קל מאוד להיסחף, לבחור ב'דרך הקלה' כדי לבצע דברים. לעתים קרובות אנשים מתפתים להצעות משתלמות, רצים אחרי כסף, כוח ותהילה והולכים שולל. שם מגיע המבחן האמיתי של אדם; כמה רחוק אפשר ללכת ועד כמה אפשר להישאר נאמן. המעשים והמעשים שלנו משקפים את המקום ממנו אנחנו באים. לכל אדם יש אחריות כלשהי כלפי משפחתו, החברה והאומה שלו. הצלחה וכישלון אינם קבועים אך מה שנשאר נצחי הם המעשים. אדם מוכר וזכור תמיד במעשיו כלפי החברה.

תמיד האמנתי שאם הצלחה היא אור שמש, נחישות היא הצל שלה; זה מזכיר לי את סיפורה של גברת צעירה חזקה מאוד IAS Ummul Kher, שנלחמה כנגד כל הסיכויים והגיעה לניצחון. למרות כל המאבקים שלה והמאבק שלה עם הפרעת עצמות שבריריות, היא הופיעה באחת הבחינות הקשות ביותר במדינה והגיעה עם יופי. האנשים כמוה הם שמלמדים אותנו איך לנהל חיים למרות קשיים, כישלונות ומצבים קשים.

שניים מהדברים החשובים ביותר שאנו צריכים בחיינו כדי להצליח הם:

א.נחישות

ב. השראה.

נחישות היא משהו שבא מבפנים והשראה היא משהו שאנו רואים אצל אחרים ומנסים להטמיע בחיינו. המסע של אדם מהחיים למוות הוא מסע קצר מאוד. ובתקופת החיים הזו שלנו, אנו עוברים שלבים רבים – ילדות, התבגרות, בגרות ולבסוף זקנה. לכל שלב יש את ההתמודדויות שלו, החל מהמאבק ללמוד ועד איך ללכת, לדבר, לאכול, להצליח ולהתמודד עם העולם. כישלונות וחוסר מזל הם בלתי נמנעים. כישלונות הופכים את פרי ההצלחה למתוק יותר. החתירה להצלחה ואושר היא חלק בלתי נפרד מה-DNA התרבותי שלנו.

לפי מאמר שפורסם במגזין האינטרנט "פורבס הודו" (27 במרץ 2018) בוצע סקר בשש עשרה מדינות, בהן הודו דורגה במקום השלישי בהרגשת ההצלחה, את המקום הראשון והשני תפסו איחוד האמירויות וברזיל בהתאמה. נאמר כי 10% מההודים חיוביים לגבי הגעה לשיאים חדשים בשנה, כפול מהממוצע העולמי, למרות כלכלת עבודה צוואר אל צוואר ואינפלציה. Deepa Sapatnekar, ראש מחלקת התקשורת של הודו, לינקדאין אמרה, "הכלכלה הצומחת בסביבה המקרו-כלכלית של הודו מבריקה באמון שאנשי מקצוע הודים חשים לקראת השגת הצלחה".

 

שאלת מיליון הדולר שמתעוררת לא פעם במוחנו היא, עד כמה צריך להיות נחושים כדי להגיע להצלחה, להגיע למקום הזה בחיים שממנו הכל נראה נעים ומספק. התשובה פשוטה, חייבים להיות מטרה ברורה בחיים ולעבוד קשה יותר להשגתה מבלי להשאיר שום אבן על כנה. הצעד הראשון לקראת הצלחה הוא נחישות, ואחריו חשיבה חיובית. אנחנו צריכים תמיד להימנע משליליות

מחשבות וויברציות שליליות, ותתרכזו בלנצל כל הזדמנות שיש לנו. אדם בעל חשיבה שלילית ושחושב כל הזמן שהוא לא מסוגל לעשות שום דבר בחיים לא יוכל להצליח לעולם. כשאדם נחוש להצליח, לא משנה מה החיים זורקים עליו, הוא מתמודד עם זה במרץ.

 

אדם מצליח תמיד מקבל ביקורת חיובית. היבט חשוב מאוד שאנו נוטים לשכוח כאן הוא, אין פלא שההצלחה מושגת על ידי עבודה קשה, שנים של סבלנות ונחישות, אבל זה לא אמור לגרום לנו להתנשא. התנהגות מתנשאת אף פעם לא מוצאת חן בעיני אף אחד ולא משנה כמה היא מצליחה, אם אדם מתנהג בצורה מתנשאת ומזלזלת, לא מקבל כבוד כלל. הצלחה לעולם לא צריכה להוביל להתנשאות ולעולם לא נשכח את השורשים שלנו, לא משנה כמה אנחנו מצליחים. כך הגענו למסקנה שאף אחד לא מקבל שום דבר בחינם. אף אדם לא הופך למצליח ביום אחד. הצלחה אינה קשורה לגורם המזל אלא ב"נחישות" ו"עבודה קשה". החיים נועדו להיות קשים, אבל המפתח להצלחה הוא נחישות תמיד. האומץ להמשיך וההחלטה להילחם בכל הסיכויים הם החשובים ביותר. בקצרה אנו יכולים לומר, שנחישות היא המפתח להצלחה ואין ברירה.